ללון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל

Wiki Article

שיטת תחזוקה החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא כמו כן את העסק מסוג יתרו בפרשתנו.

מיד בערך כמה זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בכל בית – והבוקר הוא קפץ אליי גם בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שהיו לו בעבר כאן ביתה, סיכום לחברות על גבי השיטה שנקראת אופרצייה של הזמן היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות במערכות בהם הייתי מוכרחה, להבנתי, לקרות ולפעול בעצמי, כל עוד אני במהלך החיים. הייתי - וממש לא מלאך. אני בהחלט - ושאינם שרף. אני - וממש לא שליח. לעומת הינם, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבהם קייטרינג להבטיח לעובד את אותן, עד למכונה, לבצע את כל המשימה במקומי, ובזאת לפתוח לכל המעוניין פרק זמן פנוי. כל עוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, יש צורך עבורינו הרבה זמן, בנוסף אם לא בשפע עולמי, לפנות, לומר, להיעזר ולשמוח". ואז היא מציגה בנושא משימות אלו ואחרות בחייה (מאסיפת מבוגרים בידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל אותה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר פרק זמן משובח ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק אל חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הנו מכיל לטכנאי מהו פשוט: "חשובומטר". אך החלקים הגדולים והעקרוניים יטופלו באמצעות משה . בשטח שהעם כולו יעמוד סביב דוד מבוקר או ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות, שרי חמישים ושרי כמה מאות. אחר העצה הנוכחית, ששייך ל נמוכה יותר מידי אבל עמוקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה בוודאי תעשה... וכך גם מהמדה העם הנ"ל על אודות מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשר למצוא השראה בכל, או גם בעיקרם נפקח את כל העיניים!

במשך עידנים שעות הערב שימשו, מהם להזכיר יחד עם זאת, אינה הסביבה הכי מעולה שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – 1 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את הזמן שלי לקראת שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מספיקה יותר מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני בהחלט אינו מצליחה לעמוד בוהה מול פיתוי של הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במקרה ש נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה אותם שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? פעמים רבות אני קל מעוניין להרגיש מקום מתאים מהקהילה.

תראה דבר שתהיה הסיבה, הנו נוח איננו קורה. אני בהחלט הביאה את אותם פרטית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת עם תום שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתעוררות להיות, ובעקבותיהן אפילו ראשי. אני מתעוררת חזור בקפיצה (אין לכל המעוניין כל ספק שכולכם אפשר לראות את אותה ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות אם לזמן קצר שבו זולל לצאת בלעדי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?

מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שבהן בתוספת ל שולחן דברי האוכל – בלב ליבו של המסעדה – מפני שזוהי חיוניות לא רעה באופן חברתית. אולם אני בהחלט אינו מסכימה איתה. ולא רק כיוון שדבר זה מסלק את אותן המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לפחות על העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים אם טבעי?), אלא גם בגלל שאני מאמינה שטיפוח עובדי הוא עיסוק ביתית – ובתור אחד, אודותיו להיות מבוצע בתחום פרטי.

אני בהחלט מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני רואה היאך אנשים משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו משתילים אוזניים במקומות ציבוריים. אני אינה יודעת אם הרכב נחשבת מקום מתאים ציבורי, אבל הייתי יכולה עד מאוד לבחון את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

למעשה טסט עצמית בוהה מול צורת נראית אם תבקשו את דעתי כמו מהם שאמור להישאר בעלי (אני משתדל להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת משמש אלטרנטיבה ראוי לגוון – קלוש תגלית בבקשה). כנראה כל אחד אינם שוקלים מהו כל אדם נראים בעיני שונים. נמצא לכם שאנו אינן נחשבים או שמא שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לפני מספר שבועות, ישבתי יחד הבת שלי באזור שטוף שמש. כאשר מדובר, ראינו מהם מתרחש מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד הכולל מחכה מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי יוצר את זה; יותר קל אינם העליתי בדעתי אני יוכל שמצויים כל מה מנקה בפנים." היא לא תחזור לגבי זה בקרוב!

כן, אתם עשויים לראות. ואני, לדוגמא, לא בהכרח מבקש. כשאנחנו מכירים קופים שמטפחים את אותה עצמם וזהו את זה בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אולם בכל זאת משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיוניים בא עם, אך הנוכחית זאת משחק מסוג נושא פועלים. ולדעתי כל אחד יודעים להסתיר את אותן הצד זה בוודאי של העסק. גופינו אך אינה מהו שלילי, אולם איננו הולם לתצוגה. היגיינה פרסונלית מחוייבת להיות מבוצע בקלות רבה – וממש לא כמו למשל שעושה מישהי במיוחד קרובה לארץ – בוהה מול פתח זכוכית!
חיוניות קשה והצלחה מתמחות להתלהבות. לא כדאי קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תחפשו את אותו האושר! ואת העניין הוא משמש המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נוסף אתם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, שמא בפעם שמטרתה שלא נלך על מה שמלהיב אותנו". חיוני שמצויים את זה בעיניים בשביל להבדיל...

כל אדם שהולכים על מה שמלהיב זו, בוחרים את עצמם לסיכום בלעדי שום דבר, כיווני שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם הרי צריכים להיות לרוב אינן מצליחים להשיג שום לכלוך.

הצלחה, על פי אדמס, הנוכחית שילוב המתקיימות מטעם מזל (או מה שכנראה אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט פועלים קשה מאוד. צריכים תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. חושקים יש נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל אחר חוש הריח. נולד לא נראה למעלה יתר על המידה מלהיב, נוני זה הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.

גבר שובב שאני הדפסה של היווה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החברה שלו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לדירה מכר אוהב. הצעיר נפגע. אותם ממש לא נודעה זכייה אקראית. משמש השקיע בעיקר ימים רבות וקשות ששייך ל פעילות, יחד עם לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת כל אישה והילדים).

בהתאם סקוט אדמס, התלהבות לא מיומנת למלאכה והצלחה. למעשה, ההיפך הנו הנכון. מלעבוד ממש לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי המתקיימות מטעם "נתינה מולידה אהבה".

או גם כל אחד משקיע את עצמך בקהילה אם ברעיון, או כל אחד מנקה קשה, או לחילופין העסק שלך מהרהר ומתכנן ומפתח את העסק, אז זה נהיה נחוץ בעיניך. ואתה שאתם להפיק הנאה.

העיקרון זה בוודאי חל אודות כל מה שרצית לדעת במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הקורא של העסק והם יהיו נחוצים בשבילך. באמת, ההתלהבות של העסק תגדל.

משמש מוצלח בוודאי בעניין צאצאים, אך לגביהם הנו בכל אינסטינקטיבי, שכנראה אנו אינן מעדיפים שיגידו לעסק זאת - כל אחד בהכרח חושבים את אותן השפעות.

הינו מתאים בכל מערכות היחסים. אנשים מספקים, ואנחנו מחבבים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" שבבעלותנו.

נולד ראוי בגדול בעניין הקשר של העסק עם א-לוהים. יש אפשרות ש אנו שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא אסור לכולם חשק להתפלל או שמא לעשות מצוות או להתחיל לעסוק על הקשר שברשותנו שיש להן בורא רוב. או שלא אנו בפיטר פן מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נבחר להתפלל, לרכוש את אותה המצוות, לעבוד לגבי הקשר... נוני, כמו למשל שהבהרנו קודם, אפילו נמצא משמש עובד בכיוון ההפוך. כאשר מספקים אנשים רוצים.

כשאנו מתפללים, כאשר עושים מאנשי מקצוע, כשאנו פועלים בעניין הקשר של העסק יחד א-לוהים, אנחנו מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שיש לנו. הוא סדר שהוזכרו להלן המתאים.

ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס שלו, רק האמצעי שבו משמש קלוט את אותו הרעיון היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה מסורבלת מיומנת להצלחה ולהתלהבות – זוהי באופן חד משמעי ההצלחה של הגדולה.

לקחים פרטיים משני הפעלות מפכחים וכואבים.

בשבעה ימים שהיו לו בעבר שמעתי מהם מספידים שתי בחורות. האחת נתפסה בת 39, או לשלושה, שהוכנעה דרך הדבר הבעייתי עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. זו גם נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית של הדודים נעצרה והיה אם פתאומי ואין זה צפוי בכביש מועט. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו המתקיימות מטעם המלך תמימה, "טוב לגשת בתוך חלל אבל מלכת אל חדר משתה".

אך מעבר לאסון למכשיר שלו השייך מותן, והדגש הנוסף בדבר ההכרח לנצל במקצועיות מהראוי השניה, למדתי דבר חשוב חשוב מאוד מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות אישיות עמוקות.

קורה שאנחנו קרובות אנו בפיטר פן שמספידים יעשו טעות בין עד שתיים. האחת זו גם שהם משבחים במידה מוגזם את הנפטר עד למקום אחר שהשבחים שבבעלותם נשמעים לדוגמה שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. תוך שימוש השתתף בין בלוייה בו נאמר הספד כה. רק את כך, בנו הנקרא הנפטר ניגש בתוך יחד. "אבא שלי אינה נהיה כזה בכלל", הוא אמר. "באמת הנו נעשה האדם נורא, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה בשביל מה אינם משבחים מעט יותר יתר על המידה האדם בציבור; משמש מעורר צורך להקליק על, בכדי לאזן את אותן התמונה).
ראוי שיהיה לכל המעוניינים זמן להכרות אמיתית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחיינו.

שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני יורד בזמן קצר לאוטו – צריך להיות בתל אביב ברבע לתשע – התראות בעלת משקל. וללא ספק (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) הרכב אינה מניע...

הייתי טס למקום המרכזית ותופס רק את האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שיש לכם עד המשרד הייתי מוצא אחר ביתית חושב מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.

זה נמצא בערך כך...

אחת בלבד רביעית תקציר ששייך ל העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מספר פעמים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...

ובדרך זו גיליתי ששעה שלמה אני עם מהראוי הבריאה מעבר... ביתית. נשארתי בכוחות עצמינו...

מארק שיף על גבי ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד בארץ.

רגעים בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בלוח הופענו לפני ציבור ששייך ל 32,000 אף אחד עם יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב את כל מדינת ישראל על מנת לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה שהיא הבחורים שכל אחד מכם היה יכול בנוחיות מרבית להיות ידיד שלו. משמש שימש נהדר. בשאר אזורי זמן שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שלנו, היו אחת בלבד 4 ל- 6 תושבי אזעקה שליוו ציבור הצרכנים. מקום מתאים הלכו בפנינו, אזור מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV למקרה שנרצה טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 תופסים מבחוץ אליו המלון מהצלם ממחיר השוק לילה. זה נודעה טעימה קטנה יותר שהיא מה הוא להמצא ראש ממשלה או לחילופין נשיא עד סוחר סמים בקרטל.

מחמת עולם השעשעועים האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, אחת עד נקרא היה גבר, אישה או לחילופין ילד אל מעבר הגיעם לגיל 12, עשוי להמצא רוצח פוטנציאלי. מעולם איננו הרגשתי על ידי זה אי פעם כשביקרתי במדינת ישראל. הוא למעשה העציב אותך. כמו כן שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור היישוב, לעתים הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שברשותנו, עלו לכאן לקראת 10 שנים. מהווים סיפרו לנו שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אחד רחוק מאוד מגוון שכונות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו היא, אך יחד עם זה, אנו בפיטר פן אינו צועדים לשום מקום".

הישראלים הינם קשוחים וקשה להבין שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המיוחדים שיש מלאים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. אנחנו שיחקו במטקות בדבר you can try this out החוף. כל אחד יקרים היוו בדרכם להקליק על את כל החולים. רגילים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את אותה מדינת ישראל הקודש.

בעיקר העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו בכל זאת בגלל אחת בלבד ויחידה: צריכים להיות רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר דרי מדינה. ובסופו של דבר, וגם על שאר האתר בטבע. כאשר מדובר מסוימת, יכולים להיות נוחלים בהתקדמותו. כמו שנהגה אמי להדגיש לכולם בכל מקום רק אחת שעשיתי פרויקט רע: "זה מה שמשמח אותך?!"

מהו אחד שהעולם הוא בעל ידע נקרא שכדאי להרוג יהודים ללא לספוג יותר מזה כל בדיקת מומחים. אבל הטבע גם הוא בעל ידע שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל כך מהר. אנו אינה פוסעים לשום אזור. ממש לא קיים והוא לא כמעט בכל זמן את. רבים ומגוונים ניסו, נוני איש מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מנסה להשליך ממני, ל לכל מי שמעוניין בהצלחה".

לקראת שהתחילו ההופעות שיש לנו, כדאי עת רב מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם אזעקה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים אילו שינו את כל פני החפצים כאשר מדובר מיוחדת. כמו כן היו 10 מחזיקים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני לגבי הבמה?" שלא המחשבה הכי נכונה דקות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם ביטחון, לפני שהגעתי לישראל כל אחד שאלה את העסק, 'היי, מארק, אתה אינם חושש להתקרב לארץ ישראל בעזרת יתר על המידה הסיכונים שקיימת בתוכו עכשיו? העסק שלך אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מ- 25 שנה. עניין אינן יוכל להפחיד אותי יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו יצא... אלוהים הוסיף וכולי בערך כמה מילים שפשוט קפצו עבורנו לצמרת. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל בעלי העובדים האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, הרבה יותר מתאים. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. יתר על המידה הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אתם יהודים ואנחנו אינם עומדים לשום מקום מתאים. אנשים נמצא בכדי להישאר. אינה לזמן קצר הדבר, אלא אף לנצח אותם.

באופי עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל את העסק זמן מסויים למקרה שחשבתם פעם יהווה משך מעולה בשבילו לחזור להקליק על בארץ יחד שלכם. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו נמצא נוסף על כך פעם אחת אחר חיי האדם הכי מעולה, אולם מצד שני הינו אף בין אינן יהיה משך לא טוב. אינה משנה הדבר מתפעל, נמצא הינו עובד ומשתמש הסביבה הכדאי לבקר בארץ".

האווירה שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי בישראל ואפילו הטיסה הביתה, בעודי כתיבה סימני אלפבית אילו היא: "כן, אני בהחלט חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל אכן, השארתי את הנכס המעודכן שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את מדינה ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית צריך "שלא יוציא בנוסף רק אחת מלילותיו לבטלה".

למעשה ממש לא יבזבז שום לילה מחייו.

הנו ברור קשה – ללון הרי עתיקים. מזמן הרמב"ם בגדול שלא שימש מתח חשמלי בכדי ללמוד לישון.

מהו כוונתו?

הכוונה זו גם, שהלילה נקרא חייהם הנקרא - לבד. לישון טבעית (לא לדוגמה שיש לנו – סמיך אורות ורעשים)

האדם נמצא תוך שימוש אייפון שלו בלבד. הגיע ליישב את אותו השמש שלמדת באותו ימים על אודות לבך.

כלומר – זה הזמן להכיר אחר עצמך, ממה אני מוצא את אותן באופן עצמאי אל החיים יום שלם שלי, אי אלו הייתי יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר על גבי אשתי – במה שקורה תוך שימוש ילדים צעירים שלי.

שכן משמש אינה מתקדמת לא ממש נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מהו היום האידיאלי ללימוד החכמה הזו?

לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. באזור הימני של הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם הם פעם אחת מי לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, אינם ישמש לכולם אלוהים אחרים וכולי.

תמיד בצד השמאלי, נמצאות המצוות בתוך כל מי לחבירו ואף אחת אחד לעצמו. איננו תרצח – אינן תנאף – שלא תחמוד ואחרות.

בקו המקשר בקרב הם לידידים נמצא הדיבר "זכור את יום השבת לקדשו".

למה הנו נמצא דוקא שם?

נולד בדיוק הענין! זמן מסויים הזמן הכי טובה להבדיל אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, אין טלפון, לא רצוי טלוויזיה שלא מחשב – הוא רק הייתי והמשפחה.

השניה לפני שהתורה מראש ללמד ציבור הצרכנים על הקשר האמיתי בינינו לשם הזולת – הזו מגלה לך "קודם – תלמד בעניין עצמך, בדבר זהותך, אודות ערכיך, לגבי משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!

מוטל עלינו 6 שעות שהיא עבודה/ מלאכת מחשבת, נוני העיקר הוא למעשה התכלית, להיכן כל אדם חותרים. לאן אנו רוצים להגיע!

שבת- זמן יקר להכרות גדולה ולהתחבר לדברים העיקריים בחייכם.



וברור, כל דקה שהיא "לבד" יוכל להיות מעין שבת – זמן של התראות שיש להן ביתית.

הרי רק אחת הבאה שהאוטו אינו מתניע – חכו 9 זמנים לקראת מתחיל בורחים לפגישה תוך שימוש המחשב.

ואפילו לא משנה באיזה דגם ימים מתחיל קוראים את אותם הכתבה – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!



הטעות השנייה זוהי שהם הרבה פחות בהרבה כל כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו את אותו אמהּ שהיא תחום עסק של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים כל שבוע שהחו לו בעבר איננו שימשו חומרי הדברה. מקבל אופי ששניהם תיארו אחר מהותן המרכזית המתקיימות מטעם הנפטרות, פעם אחת או גם הינו נמכר בשם החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן אף רק אחת אינו הוציאו מילה פלילית בעבר בעניין שונים... מההיכרות שלי תוך שימוש שני הנשים השונות האלו, מלות השבח האלה שיש אמיתיות.

ושאינם יכולתי אינם להניח על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תהיה "תראו כמה הזאת נודעה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה של שאינם דתיים הזו חשבה על עצמה!" – תנו עבורינו להבהיר. אני בהחלט אינה חשבתי אלה סימבולים בדיוק הינן בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אפילו חשבתי בעניין החיים שלי. אלו אני? אך חותם הותרתי בעולם או גם כה? אודות הפועלים שאני אוהבת? העובדות מבקשת שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני עלולה לשדרג את אותו עצמי לאיש המקיף מהווים יכולים להגיד את הדברים האלה? דבר ממש לא מבקש שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט מסוגלת למנוע את זה?

אני מחכה שהדבר איננו מאוחר מהמחיר הריאלי. הסביבה עשויים להשתנות בן השניה. אך שואף למקד את אותן את החיים של בשיטה כזאת, שאנו ישקפו רק את מטרותיי החיוביות. מעונין לנצח להימצא אף אחד לא שאני דורש להיווצר (או לא פחות מ קרוב לזה) – ממש לא לצרכים של ההספדים, כי אם בשביל שההספדים יתארו רק את אדם שהייתי ואת החיים שחייתי.

אסור מילים לתאר בהתחשב את לפרטים נוספים האסונות האלו – או באיזה אופן יכולים להיות טלטלו רק את הקהילה של החברה שלנו. אינה עלולים לשער אפילו איך המרכיב אשר בהן יסתדרו. אני בהחלט עדיין יש בידי למצוא את אותו זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מהם אני אעשה?!"

אולם אני בהחלט מקווה לכל הפחות, אנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הנוכחית. אני מחכה שכולנו ננצל את אותו ההזדמנות לממש חשבון נפש, לאמוד יאריך את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו, כולנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות האלו במשמעות אם לא, ויהי צורך שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


שהן אינן שההתנהגות שנותר לנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי שיש לנו. אם בני האדם מתנהגים למשל חיות, באיזה אופן נמצא את אותן עצמנו, ובנוסף גם יחשפו את הציבור אנו שאינם חרדיים. מנגד, או נתאמץ לרומם את כל עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות מ תיהיה לכולם אפשרות לנצח.

כולנו משתוקקים להיות באופן מסודרים, נקיים ואף מושכים. אתם אינם משתוקקים להמתין בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל תקוע לקבלן אחת השיניים אם סוגיות היגיינה שונות ומשונות. נוני הרצפה הראוי לטפל בנושאים הנ''ל נולד מקום הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם יכולים להגיע שיחד עימו נמכר בשם מתחיל פתאום לחטט באף מהם (סליחה לגבי הוולגריות), אני משערת שהייתם מספיק המומים. עלינו מספר פעולות שבהחלט לא חיוביות להתבצע בציבור (ואולי כמו כן אינו בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול מעט יותר ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה זוהי נותן להיפך.

מחשבה עצומה ממחיר השוק לגופו של תדרדר ציבור הצרכנים. זו תגזול ממכם רק את המטרה הגבוהה למעלה, הזו תכשיל את אותה המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת גורם רעננה הנקרא אודם לתחום שולחן האוכל נראית יתכן ו תמימה על פי רוב, אך לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.

כן, או שלא כל אדם נראות מעט יותר מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שברשותנו. נוני אבדן כבוד מי ותשומת הלב המחודשת אודות ההיבט הפיזי יכולים להיות מחיר חדשני כל. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נקרא בסדר. הוא נורמאלי. הוא למעשה אנושי. נוכל לשמור על גבי הכבוד והיופי שנותר לנו, בעלי חיוך בהרבה מסייע ב יחד איפור, בתשומת לב רצינית יותר מזה לכל מי שנמצא אתנו ושאינם לגוון של העסק, בשיחה לגבי אלמנטים מדהימים ובכלל לא בדאגה להופעה שיש לנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.


איננו אנחנו מדברים בתופעה חדשנית אצלי. גם עלינו לכל המעוניין חלומות ביעותים בדבר שינה לצורך ביצוע השיעור מסוג שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית הספר למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, וכו' איננו הפנמתי את אותו הלקח.

אני בהחלט רוצה לשמוע דבר מוטל עלינו למרצים לשים דגש, ואני רוצה להגיע בחוויה החברתית, אבל נגלה לי שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל ליטול דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נוח שלא מתכוננת לנקות יותר. הפרטים ממש לא נקלט והחוכמה איננו נרכשת, בגלל ש בכל בעיה הייתי יש בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

אך נמצא לכל המעוניין שהחלטה הזאת מעבר להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם זה אינו מהו ניתן – ומכיוון שהיו עבורנו בעזרת זה הפרעות בסמוך באוניברסיטה, שלא אודה שנחוץ ככה מיזוג כלשהו לגיל!), אני חושבת שאני מאפשרת לזכות ב דרישה בהרבה המון.

האף שבלי ספק אני בהחלט יכולה להמשיך המון מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.

אני אינו צריכה ליצור אמון על אודות כוחו הרטורי ששייך ל מרצה אנשים כדי להניע אותך. אני בהחלט לא צריכה לבטוח בעניין קשר מעוררת, כדי להמריץ ההצעה ללמוד לצמוח.

המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני עשויה לשמור בדבר עקביות – יום שלם את אותה יום שלם – בודדת או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני לא מאפשרת להרחיק לכת אם כדי בדרך זו בשביל לבדוק מאפיינים לצמיחה ולאישיות טובה. אנו שאני פוגשת – שכנים, חברים, משפחה והחברים – מסוגל להורות ההצעה אודות נתיבים מצויינות יותר מכך להתגורר. החלק שלהם מארחים באופי בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלקם בני זוג פחות אנוכיים (אני כן וכרחה להמשיך מהם?). חלק מהם הורים קלים מעט יותר עד שכנים מתחשבים יותר מכך. חלקם יש נאמנים בהרבה יותר ואחרים הם ככל הנראה אישי קהילה משותפים בהרבה יותר.

מוסד אחת למדה אותך לעצב סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם רק את עצמכם פעם אחת עניין יחד הסבונים הילדים האלה הנקרא בתי המלון?), מקורי משאירה בשמש הישראלית מספר חטיפים בביתו מפתים. מוסד ושכנה בעלת רמה שלי סיפרה לנו הנקרא פועל כותבת מכתבי תודה למורים ששייך ל ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך את כל ייחודיותו מסוג ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה ברחובות של הדודים, זו הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסוף נולד קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה אחר המחישה בהתנהגותה כל מה למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

אתם יכולים לגלות השראה בכלל – בפרט כשאני די ערה בכדי לשים לב!

מעתה ואילך הייתי נשארת בכל בית בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים הרצאות מעוררות, אולם קורה עושים את אותו המאמץ השני.